מגדל עוז על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ד׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ד׳
4 אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֻתֶּרֶת לוֹ תָּמִיד. רָאוּי לוֹ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא יְהֵא מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ כְּתַרְנְגוֹל אֶלָּא מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת אִם יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ. וּכְשֶׁהוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ לֹא יְסַפֵּר בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ וּבִטְנוֹ מָלֵא. וְלֹא בְּסוֹף הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא רָעֵב. אֶלָּא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה כְּשֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. וְלֹא יָקֵל בְּרֹאשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְלֹא יְנַבֵּל אֶת פִּיו בְּדִבְרֵי הֲבַאי וַאֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּקַבָּלָה מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אָדָם לְאִשְׁתּוֹ עָתִיד לִתֵּן עָלֶיהָ אֶת הַדִּין. וְלֹא יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם לֹא שִׁכּוֹרִים וְלֹא עַצְלָנִים וְלֹא עַצְבָּנִים, וְלֹא אֶחָד מֵהֶן. וְלֹא תִּהְיֶה יְשֵׁנָה. וְלֹא יֶאֱנֹס אוֹתָהּ וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה אֶלָּא בִּרְצוֹן שְׁנֵיהֶם וּבְשִׂמְחָתָם. יְסַפֵּר וְיִשְׂחַק מְעַט עִמָּהּ כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשָׁהּ וְיִבְעל בְּבוּשָׁה וְלֹא בְּעַזּוּת וְיִפְרשׁ מִיָּד:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ד׳
4 אע"פ שאשתו של אדם כו' עד אם יש כח בו. פרק אע"פ במס' כתובות דף ס"א ופ"ק דע"ז דף כ' :
5 וכשהוא מספר עמה כו' עד שבמעיו. זהו מעשה דאימא שלום בכמה מקומות בתלמוד ועיקרו במסכת כלה:
6 לא יקל ראשו ביותר כו' עד את הדין. פ"ק דמסכת חגיגה דף ה' ובכמה מקומות משמע כן:
7 ולא יהיו שניהם לא שכורין וכו' עד ברצון שניהם. פרקי דמסכת כלה נקבעה הלכה זו ובכמה מקומות נאמרה:
8 יספר וישחוק מעט עמה וכו' עד ויפרוש מיד. בפרק הרואה דף ס"ב ובמסכת נדה דף ט"ז ובנדרים פ' ואלו מותרין דף כ' במעשה דאימא שלום ורמיזא פ"ק דחגיגה דף ה' בדרשת מגיד לאדם מה שיחו. ואני מפרש טעם זאת הפרישה כדאמרינן התם ודומה כמי שכפאו שד וכו' סוגיא דמסיים בה התם כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת כל זמן שהזרע שותת ומשום דאמרינן התם ריש פרק כל היד דף י"ג משל לנותן אצבע בעין שכל זמן שהאצבע בעין מדמעת: